
יצחק
בן 58, איכר עצמאי. מסרב להיפרד מהמשק המצליח שבנה בעמל רב.

אפוס על פני שתי יבשות. משפחה אחת, מסע רגלי דרך סודן, והשאלה מהו בית.
אחרי כל הקרנה יתקיים שיח עם הבמאי שמואל ברו. הכרטיסים נמכרים באתרי בתי הקולנוע.
כרגע אין הקרנות קרובות. הקרנות חדשות יפורסמו כאן.

שנות ה-70 המאוחרות, בצל ההפיכה הצבאית והכאוס באתיופיה. יהודי הכפר גונדרוצ'מריאם מתארגנים ליציאה למסע רגלי מסוכן דרך סודן, בדרך לארץ ישראל.
יצחק (58), איכר עצמאי ובעל משק מצליח, מסרב להתנתק מהאדמה והיבול שבנה בעמל רב ולצאת אל הלא נודע. עמדתו מובילה לעימות חריף עם אשתו שרה (45), הנחושה לצאת לדרך עם שלושת ילדיהם. אירועים בלתי צפויים מאלצים את יצחק לשנות את החלטתו: הוא שולח את שרה והילדים למסע המסוכן לסודן, ונשאר מאחור לטפל באדמתו.
כך מתחילה סאגה משפחתית קורעת לב, הנעה בין הכמיהה לציון לבין הזיקה העמוקה לאדמה ולאלה שנשארו מאחור.

סיפורה של קהילה, בין האדמה שעליה בנתה את חייה לבין הארץ שאליה חלמה להגיע במשך דורות.

בן 58, איכר עצמאי. מסרב להיפרד מהמשק המצליח שבנה בעמל רב.

בת 45, אם לשלושה. נחושה לצאת לדרך עם ילדיה, אל הארץ שחלמו עליה דורות.

בנם של יצחק ושרה, שגויס לצבא האתיופי.

מחנה הפליטים בסודן שוחזר בלב נס ציונה. השחזור היה נאמן כל כך למציאות ולטראומה, שחלק מהניצבים לא היו מסוגלים להיכנס לאוהלים המדמים את המחנה.
שיתוף פעולה ישראלי-אתיופי יוצא דופן, עם עשרות שחקנים ואנשי צוות משתי המדינות. הסרט צולם באתיופיה ובישראל מול אתגרים רבים, בצל מגפת הקורונה ומלחמות האזרחים באתיופיה.




צילומי סט: נתי ברו
חלק מעבודה של כמעט עשור, מהפיתוח ועד המסך.
באתיופיה, בשיא עונת הגשמים: גשמי זלעפות ליליים, מרבדי טל בבקרים, מפלים שוצפים ואור טבעי.
הכי הרבה ניצבים שהיו אי פעם בקולנוע הישראלי, כולם אמיתיים, בלי הכפלה דיגיטלית. רבים מהם בני הקהילה, שצעדו בעצמם במסע ההיסטורי.
יצירה של במאי שחולם בגדול ומגשים בענק


ברו נולד ב-1975 בגונדרוצ'מריאם שליד גונדר, הכפר שממנו יוצאים גיבורי הסרט. ב-1984, בגיל שמונה, עלה לישראל ברגל דרך סודן. סרטו העלילתי הראשון, "זרובבל", זכה ב-2008 בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה ובפרס חבר השופטים בפסטיבל טאורמינה באיטליה, ומאז הוא ממשיך לעסוק ביצירותיו בזהות ובסיפורה של יהדות אתיופיה.
ב-2024 יצר את הסרט התיעודי "מנהיגות בצל" (כאן 11) על הפעילים האתיופים שסייעו למוסד במסגרת מבצע משה. ב"האגר" הוא חוזר אל אותו עולם מזווית אחרת לחלוטין: סרט עלילתי רחב יריעה שמתרחש באתיופיה של שנות ה-70. עם הזכייה ב"האגר" בפסטיבל חיפה הוא מצטרף לרשימה קצרה מאוד: אחד מלא יותר משלושה במאים בתולדות הקולנוע הישראלי שסרטיהם זכו פעמיים בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל בינלאומי בישראל.
צילום: נתי ברו